תפילה

תפילה בשירה חדשה

התפילה בשירה חדשה היא תפילה של הציבור כולו ועל כן אנו משתדלים שמגוון הקולות בקהילתנו יהיה נוכח ונשמע. לפני התיבה עוברים שליחי ציבור ושליחות ציבור המייצגים את הקהילה כולה. פרקי התפילה השונים נאמרים על ידי גברים ונשים בהתאם להלכה הרווחת בישראל כפי שנקבעה בתלמוד, בפירושי הראשונים ובספרי הפסיקה המרכזיים. העקרון המנחה את קביעת שליחי הציבור לחלקי התפילה השונים הוא המשנה הקובעת: 'זה הכלל כל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא את הרבים ידי חובתן' (משנה, ראש השנה ג, ח). בהתאם לכך כל אימת שהחיוב על גברים ונשים הינו זהה שליח הציבור עשוי להיות איש או אשה.

קבלת שבת –קבלת שבת היא בעיקרה אמירת פרקי תהלים והפיוט 'לכה דודי' שחובר על ידי ר' שלמה אלקבץ. קטעים אלו נאמרים על ידי הציבור כולו ואין באמירתם חובה ייחודית לגברים או לנשים ועל כן שליחי הציבור הינם גברים ונשים לסירוגין.
תפילת ערבית – תפילת ערבית הינה תפילת רשות, ועבור כל מי שמקבל על עצמו, בין איש ובין אשה להתפלל ערבית, החיוב הינו זהה ועל כן אף שליחי הציבור לתפילה זו הינם גברים ונשים לסירוגין.

פסוקי דזמרא – עיקרם של פסוקי דזמרא הינו אמירת פרקי תהלים בתוספת ברכת השבח (ברוך שאמר). החובה לשבח את הקב"ה מוטלת על גברים ונשים כאחד. נשים בלבד עוברות לפני התיבה בפסוקי דזמרא על מנת ליצור איזון כלפי חלקי תפילה אחרים הנאמרים על ידי גברים בלבד.
תפילת שחרית – התפילה כוללת אמירת קריאת שמע וברכותיה ותפילת עמידה. נשים פטורות מקריאת שמע ואילו גברים חייבים בה. עם זאת על פי נוסח התפילה הרווח כיום שליח הציבור אינו מוציא כלל את הציבור ידי חובה בקריאת שמע, שכן זו חובה המוטלת על כל יחיד ויחיד. בתפילת העמידה מחוייבים גברים ונשים כאחד ועל כן אין מניעה שתפילה זו תאמר על ידי גברים ונשים כאחד. כיום אנו נוהגים ששליחי הציבור בתפילת שחרית על מורכבתה יהיו גברים.

הוצאת והכנסת ספר תורה – אמירת הפסוקים והתפילות סביב הוצאת ספר התורה והכנסתו נועדו לפאר ולרומם את התורה שנתנה לכל עם ישראל. בחלק זה של התפילה נשים בלבד עוברות לפני התיבה.

תפילת מוסף – בדומה ליתר תפילות העמידה גם כאן החיוב על נשים וגברים הינו דומה. עם זאת בדומה לתפילת השחרית גם בתפילה זו שליחי הציבור הינם גברים.

הלל – תפילת ההלל נאמרת בהזדמנויות שונות. חלק מתפילות ההלל הינן הודאה לאל על הטובה אשר גמלנו. בהודאה זו מחוייבים גברים ונשים כאחד. ועל כן בימי ההודאה, הכוללים את ליל ראשון של פסח, יום העצמאות, יום ירושלים וחג החנוכה, נשים עוברות לפני התיבה. מנגד, במועדים אחרים ההלל נאמר כחלק ממצות השמחה שהינה מצוות עשה שהזמן גרמא וממנה נשים פטורות. על כן ביו"ט ראשון של פסח, חג השבועות, חג הסוכות ושמיני עצרת ההלל נאמר על ידי גברים.
אמירת חצי הלל (בראשי חדשים, בחול המועד פסח ובשביעי של פסח), הינה מנהג בלבד, וכל מי שמחוייב במצוות ומקבל/ת על עצמו/ה את המנהג מחוייב בו ויכול לעבור לפני התיבה. על כן תפילה זו אף היא נאמרת על ידי נשים.